בעמוד הזה
מקליט וידאו ברשת מסוג NVR יושב בין מצלמת רשת, זרם הווידאו הראשי, ה-substream, מתג הרשת ומכשיר הצפייה מרחוק. כל אחד מהם מוסיף עומס מסוג אחר. כדי לבחור נכון, צריך להבין אם קיבולת תעבורה של NVR מספיקה לקבלת כל ההקלטות, להצגתן ולשליחתן למשתמשים בו-זמנית.
מהי בעצם קיבולת תעבורה של NVR?
המילה "תעבורה" מתארת כמה נתוני וידאו המקליט מסוגל לקבל ולעבד לאורך זמן. היא אינה זהה למהירות הנקובה של שקע הרשת או של מתג הרשת. חיבור מהיר הוא תנאי לתנועה תקינה, אבל בתוכו נמצא מקליט עם מגבלות עיבוד, פענוח והעברה משלו.
רוחב הפס הנכנס הוא הקיבולת המוקדשת לזרמים המגיעים מהמצלמות לצורך הקלטה. אם כמה מצלמות שולחות יחד יותר ממה שהמקליט מסוגל לקבל, מספר הערוצים הפנויים לא יעזור. מקליט יכול לתמוך לכאורה במספר גדול של מצלמות, אך לא בהכרח בהגדרות התמונה המבוקשות בכל אחת מהן.
רוחב הפס היוצא משמש להעברת וידאו חי, לניגון הקלטות ולייצוא דרך הרשת. הוא רלוונטי במיוחד כאשר כמה אנשים צופים במקביל, או כאשר צפייה מרחוק מתבצעת בזמן שמישהו אחר מחפש חומר מוקלט.
יכולת הפענוח היא מגבלה נוספת. המקליט צריך להפוך זרמי וידאו דחוסים לתמונה שניתן להציג על מסך. תצוגה של מצלמה אחת אינה דומה לפריסה מרובת חלונות עם זרמים ברזולוציה גבוהה. לכן ייתכן שההקלטה תקינה, אך התצוגה המקומית אינה חלקה כאשר פותחים מצלמות רבות יחד.
| מגבלה | מה היא קובעת | מתי היא מורגשת |
|---|---|---|
| רוחב פס נכנס | כמה וידאו המקליט מקבל מהמצלמות | בהקלטה של כלל הזרמים |
| רוחב פס יוצא | כמה וידאו המקליט שולח ברשת | בצפייה חיה, בניגון ובייצוא |
| יכולת פענוח | כמה זרמים תובעניים ניתן להציג יחד | בתצוגה מקומית מרובת מצלמות |
| מספר ערוצים | כמה מצלמות ניתן לרשום במערכת | בעת חיבור מצלמה נוספת |
מספר ערוצים אומר כמה מצלמות אפשר לחבר. הוא לא אומר באיזו איכות אפשר להקליט ולהציג את כולן יחד.
בונים את הסכום של זרמי המצלמות
נקודת ההתחלה היא קצב הסיביות של זרם הווידאו הראשי בכל מצלמה. זהו בדרך כלל הזרם שנשמר בהקלטה. אין להסתפק ברזולוציית המצלמה: גם קצב הפריימים, הגדרות האיכות, דחיסת הווידאו ואופי הסצנה משפיעים על כמות הנתונים.
סצנה שקטה יחסית, כמו מסדרון פנימי, עשויה להיות קלה יותר לדחיסה. שער עם עצים נעים, מכוניות, אנשים ושינויים חדים באור דורש לעיתים קצב סיביות גבוה יותר. גם רעש תמונה בלילה, אבק מול התאורה או מעבר תכוף בין שמש לצל עלולים להקשות על הדחיסה.
מה חשוב לבדוק במצלמת רשת?
יש לבדוק את קצב הסיביות בפועל בהגדרות המיועדות להתקנה, ולא רק ערך תאורטי מדף המפרט. חשוב לדעת אם הקצב קבוע, משתנה או מוגבל בתקרה. קצב משתנה מתאים את עצמו לתמונה, ולכן צריך להביא בחשבון גם רגעים עמוסים ולא רק את הממוצע בסצנה רגועה.
את עומס ההקלטה מחשבים כסכום הזרמים הראשיים של כל המצלמות. אם יש זרמי שמע או זרמים נוספים שנשמרים, הם שייכים לחישוב. אפשר לתאר זאת בפשטות: עומס נכנס = סכום קצבי הסיביות של כל הזרמים המוקלטים.
הקלטה רציפה לעומת הקלטה לפי אירוע משפיעה מאוד על נפח האחסון הנצרך. היא לא תמיד מפחיתה באותו אופן את רוחב הפס הנכנס. בחלק מהמערכות המצלמה ממשיכה לשלוח זרם כדי לאפשר תצוגה, ניתוח וקטע מקדים, גם כשהמקליט אינו שומר כל רגע. את ההתנהגות הזאת צריך לבדוק בתצורה עצמה.
מכניסים לחישוב את הרגלי הצפייה האמיתיים
מערכת אינה רק מקליטה. היא גם מציגה מסך מקומי, שולחת תצוגה חיה לטלפון או למחשב, מנגנת חומר מוקלט ומייצאת קטעים. הפעולות האלה יכולות להתרחש יחד. לכן תכנון לפי עומס המצלמות בלבד משאיר חלק חשוב מהמערכת מחוץ לחישוב.
במסך מקומי, פריסה של מצלמות רבות מפעילה בעיקר את יכולת הפענוח. בצפייה מרחוק נכנסים לתמונה רוחב הפס היוצא של ה-NVR, קיבולת הנתיב ברשת המקומית וקישור הרשת של האתר. בניגון מרחוק המקליט גם קורא מהאחסון וגם שולח וידאו החוצה. ייצוא מקביל עלול להוסיף עומס נוסף.
כאן נכנס ה-substream. זהו זרם קל יותר שמיועד בדרך כלל לתצוגת ריבוי מצלמות ולצפייה דרך חיבור מוגבל. הזרם הראשי ממשיך לשמור את הפרטים הנדרשים בהקלטה, בעוד ה-substream מפחית את עומס הפענוח וההעברה. כשפותחים מצלמה בודדת למסך מלא, המערכת יכולה לעבור לזרם הראשי לפי ההגדרה.
- הגדירו אילו מסכים מקומיים יציגו את המצלמות ובאיזו פריסה.
- ציינו כמה משתמשים עשויים לצפות במקביל, ולא רק כמה חשבונות קיימים.
- בדקו אם צפייה מרחוק רגילה משתמשת ב-substream או בזרם הראשי.
- כללו חיפוש, ניגון וייצוא בתרחיש העומס, ולא רק תמונה חיה.
- הפרידו בין מגבלת המקליט לבין מגבלת מתג הרשת והקישור שמחבר ביניהם.
למה NVR עלול להגיע לעומס יתר?
עומס יתר אינו תקלה אחת. כאשר רוחב הפס הנכנס מתמלא, המקליט מתקשה לקבל את כל זרמי המצלמות. כאשר מגבלת הפענוח מתמלאת, ההקלטות עשויות להמשיך כסדרן אך המסך המקומי יציג תמונה מקוטעת, מעבר איטי בין פריסות או זרמים באיכות מופחתת.
גם התעבורה היוצאת יכולה להפוך לצוואר בקבוק. צפייה חיה, ניגון מרחוק וייצוא משתמשים כולם בנתיב היוצא. אם הם מתחרים על אותה קיבולת, המשתמש עשוי להרגיש האטה אף שהמצלמות ממשיכות להקליט. חשוב לזהות איזו מגבלה נחצתה לפני שמשנים הגדרות באופן גורף.
העומס אינו תמיד קבוע. רחוב עמוס, עלים ברוח, גשם בתאורת IR, צללים נעים או פתיחה של עסק יכולים להעלות את קצב הסיביות של כמה מצלמות יחד. חישוב שמתאים בדיוק לתמונה רגועה אינו משאיר מקום לשיאים כאלה.
צוואר הבקבוק יכול להיות גם לפני המקליט. מתג רשת עמוס, קישור בין מתגים, חיבור משותף למבנה נוסף או תכנון לא נכון של PoE — הזנת חשמל דרך כבל הרשת — עלולים להשפיע על היציבות. PoE נוגע לאספקת החשמל, אך המתג וה-uplink שלו צריכים לשאת גם את מלוא נתוני הווידאו.
מפרידים בין תעבורה לבין אחסון
קצב הסיביות הוא נתון משותף לשני החישובים, אבל השאלות שונות. תעבורה בודקת אם המקליט מסוגל לקבל ולעבד את הווידאו ברגע נתון. אחסון בודק כמה מקום נדרש כדי לשמור אותו למשך התקופה המבוקשת.
משך השמירה תלוי בסך הנתונים הנכתבים, במדיניות ההקלטה ובקיבולת הדיסקים. עומס ההקלטה תלוי בקצב שבו הנתונים מגיעים. הוספת אחסון יכולה להאריך את תקופת השמירה, אך אינה מגדילה מעצמה את רוחב הפס הנכנס, את רוחב הפס היוצא או את יכולת הפענוח.
גם הקריאה מהאחסון חשובה. בזמן ניגון או ייצוא, המערכת קוראת חומר מוקלט ובמקביל ממשיכה לכתוב את הזרמים החדשים. מקליט צריך להתאים לדפוס השימוש הזה, בעיקר בעסק שבו חיפוש וייצוא מתבצעים לצד צפייה שוטפת.
| שאלת תכנון | הנתון המרכזי | מה אינה פותרת |
|---|---|---|
| האם כל המצלמות יוקלטו בעומס הצפוי | רוחב פס נכנס | הוספת דיסקים |
| כמה זמן ההקלטות יישמרו | קיבולת אחסון וקצב כתיבה | מספר ערוצים פנויים |
| כמה זרמים יוצגו יחד | יכולת פענוח | תקופת שמירה ארוכה |
| כמה וידאו יישלח למשתמשים | רוחב פס יוצא | רזולוציית מסך מקומי |
מתאימים את התכנון לנכס בישראל
בבניין משותף, מצלמה בכניסה עשויה לעבור דרך ארון תקשורת, מתג משותף או קישור בין אזורים. לפני שמצרפים את הזרם ל-NVR שבדירה או בעסק, צריך למפות את הנתיב כולו. החלטות של ועד הבית וסידור התשתיות המשותפות משפיעים על המקום שבו נכון לרכז את הציוד, בלי לשנות את חישוב התעבורה עצמו.
איך מתכננים מצלמות אבטחה לבית?
בבית פרטי, שער גינה, שביל כניסה וחניה הם סצנות עשירות בפרטים ובתנועה. מצלמות אבטחה לבית צריכות להתמודד גם עם שמש חזקה, אזורים מוצלים ושינויי תאורה לאורך היום. WDR, כלומר טווח דינמי רחב, יכול לעזור לתמונה, אך הגדרות תמונה תובעניות וסצנה מורכבת עדיין משפיעות על קצב הסיביות.
בעסק הפונה לרחוב, הדלת, חלון הראווה והמדרכה יוצרים תמונה פעילה יותר מחדר אחורי. תנועה מתמדת והשתקפויות בזכוכית מגדילות את השונות בעומס. כדאי להעריך בנפרד כל מצלמה במקום לתת לכולן קצב אחיד רק מפני שהרזולוציה זהה.
מיקום הממ"ד חשוב לתוואי הרשת. הקירות והדלת עלולים להקשות על קישור אלחוטי, ולכן לא נכון להניח שמצלמה או נקודת צפייה יעבדו היטב דרך המסלול הקצר על השרטוט. תכנון כבל קבוע, מעבר נגיש וארון תקשורת מאוורר בדרך כלל צפוי יותר. אם משתמשים ב-VLAN להפרדת תעבורת המצלמות, עדיין צריך לוודא שכל הקישורים נושאים את העומס המצטבר.
מה בודקים לפני התקנת מצלמות אבטחה?
- ממפים כל מצלמה, את הזרם הראשי שלה ואת ה-substream המתוכנן.
- מסמנים מתגים, קישורי uplink ונתיבים בין קומות, מבנים או ארונות תקשורת.
- מגדירים מראש צפייה מקומית, צפייה מרחוק ופריסות מסך רגילות.
- בודקים סצנות עם שמש מול המצלמה, צל עמוק, תאורת לילה ותנועת צמחייה.
- מתכננים גישה נוחה למקליט, לאחסון ולנקודות החיבור לצורך תחזוקה.
בוחרים קיבולת עם מרווח שימושי
הבחירה צריכה להתבסס על התצורה הצפויה, לא על הכיתוב הגדול של מספר הערוצים. רשימת מצלמות מלאה מאפשרת לחשב את העומס הנכנס. תרחישי צפייה מגדירים את העומס היוצא ואת דרישת הפענוח. רק לאחר מכן בודקים אם המקליט עומד בכל המגבלות בנפרד.
אין טעם לבחור קיבולת שמתאימה בדיוק לסכום המחושב. קצב סיביות משתנה עם הסצנה, והמערכת עשויה להשתנות. מצלמה נוספת, העלאת קצב פריימים, מעבר לרזולוציה אחרת או שימוש רחב יותר בצפייה מרחוק יכולים לצרוך את המרווח שנותר.
מצד שני, מרווח אינו תחליף לתכנון. מקליט גדול יותר לא יפתור uplink צר, מתג שאינו מתאים לעומס או פריסת תצוגה שחורגת מיכולת הפענוח. לכל מגבלה צריך להיות נתון כתוב והשוואה מול דרישת המערכת.
- רושמים את קצב הסיביות המתוכנן לכל זרם מוקלט ומחברים לעומס נכנס כולל.
- מגדירים פריסות מסך מקומיות ובודקים את דרישת הפענוח שלהן.
- מגדירים משתמשים ופעולות מקבילות לצורך חישוב התעבורה היוצאת.
- בודקים בנפרד את מספר הערוצים, קיבולת האחסון, המתגים וקישורי הרשת.
- משאירים מרווח לשיאי קצב סיביות, לשינויי הגדרות ולהרחבה הגיונית.
- מאמתים את המערכת תחת הקלטה, תצוגה, צפייה מרחוק וניגון בו-זמניים.
מפרט טוב לבחירה צריך לענות בכתב על כמה שאלות פשוטות: כמה וידאו נכנס, כמה יוצא, כמה זרמים ניתן לפענח יחד, כמה מצלמות אפשר לרשום וכמה חומר אפשר לשמור. כאשר כל תשובה עומדת בפני עצמה, קל יותר לזהות התאמה אמיתית ולהימנע מבחירה המבוססת על נתון יחיד.
עיקרי הדברים
- מספר הערוצים אינו תחליף לבדיקת רוחב הפס ויכולת הפענוח של המקליט.
- סכום קצבי הסיביות של כל המצלמות קובע את עומס ההקלטה הנכנס.
- צפייה מרחוק ותצוגה מקומית יוצרות עומסים נפרדים מעומס קבלת הווידאו.
- משך שמירת ההקלטות דורש תכנון אחסון נפרד מתכנון התעבורה של המקליט.
- מרווח קיבולת שימושי עדיף על התאמה מדויקת לעומס הצפוי בלבד.
